למה אנו מערבים את החיממות שלנו בבדיקות של “אקלים לח”
אם אתם מניחים חיממה באינפרא-אדום בפרגולה או בחדר אמבטיה, אתם בעצם מבקשים ממכשיר אלקטרוני לחיות בסביבה לחה מאוד. זו סביבה קשה – יש שם נורות קוורץ שנלחמות כל הזמן בלחות. אני לא מדבר על כמה טיפות גשם בלבד; אני מדבר על אדי מים שחודרים לכל פער קטן, בשילוב עם שינויים קיצוניים בטמפרטורה כשמדליקים את המכשיר.
הבעיה עם המים:
אדי המים שונאים בידוד חשמלי. בסביבה חיצונית, החיממה עוברת מטמפרטורות נמוכות לטמפרטורות גבוהות מאוד בתוך שניות. זה גורם להיווצרות ערפול על גבי רכיבי החימום ועל הטרמינלים שלו. אם האטימה אינה מושלמת, הלחות חודרת לחוטי החשמל. זה גורם לבעיות חשמליות – כמו נורות שנשרפות או שנקטעים חוטי החשמל. אנחנו לא רוצים את זה. לכן אנו מבצעים בדיקות של חשיפה לחום וללחות.
בעצם, אנו כולאים את החיממות בתא מיוחד, מעלים את הלחות ומשנים את הטמפרטורה כל הזמן. אנו מנסים לגרום לכשלים במכשיר. אנו רוצים שהאטימה תכשל במעבדה שלנו, כי המקום היחיד שאנו לא רוצים שהיא תכשל בו הוא בבית של הלקוח.
זו כמו דיאלוג בין שני גורמים…
כדי שזה יעבוד, אנו משתמשים בזכוכית קוורץ מיוחדת ובציפויים שלא נרקבים. אבל הבעיה היא שהאטימה צריכה להיות אטומה, אך לא יכולה להיות קשה מדי. אם האטימה קשה מדי, הצינור הקוורץ יישבר כשהוא מתרחב מהחום. אם האטימה רפויה מדי, אדי המים יחדרו לתוך המכשיר. זו בעיה קשה לפתרון.
אנו משקיעים הרבה זמן בבדיקת הטרמינלים. זו בדרך כלל הנקודה שבה נוצרות בעיות. על ידי לחץ על החיבורים האלו בתנאי לחות, אנו יכולים לוודא שהחשמל יהיה יציב, בלי שייווצרו בעיות חשמליות.
האמת:
אף חיממה אינה עמידה לנוזלים לנצח. גם לאחר כל הבדיקות שלנו, משך החיים של החיממה תלוי מאוד באופן בו הפרגולה נבנתה. אם אין זרימת אוויר, הלחות נשארת שם, והמעטפת החיצונית של החיממה מתקלקלת מהר יותר. כשאתם מתקינים את החיממה, חשבו על גובה ההתקנה ועל ניקוז המים. וודאו שהחיממה לא נמצאת במקום עם מים – זה יקל על חיי החיממה – וגם על חייכם.