שימוש נכון בחימום אינפרא-אדום לעיבוד זכוכית בשיטת הדפסה על גבי זכוכית
אם עבדתם אי פעם בתהליכי עיבוד זכוכית, אתם יודעים עד כמה זה מסובך. זו מעין מלחמה בלתי פוסקת.
מצד אחד, יש צורך לאפשר לדיו שנמצא על גבי הזכוכית להתייבש. מצד שני, יש צורך לחזק את הזכוכית. אם מעלים את הטמפרטורה יותר מדי או מהר מדי, הדיו עלול להישרף, והדפסים החדים שלכם יהפכו למטושטשים. אך אם עושים זאת בזהירות יתרה, לא ניתן יהיה להגיע לטמפרטורה הנדרשת, והזכוכית תהיה שבירה מדי.
הפתרון הוא להשתמש במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים – כך ניתן לשלוט בכמות החום שנפלטת.
שמירה על חדות הדפסים
המטרה היא פשוטה: להגיע לנקודת הייבוש של הדיו, מבלי לפגוע במשטח הזכוכית.
אנו משתמשים במנורות קוורץ בעלות הספק גבוה, מכיוון שהן מרכזות את האנרגיה בגלים הקצרים. כך החום יכול לחדור במהירות דרך שכבת הדיו. אך יש צורך ביחס מדויק בין ההספק לבין המרחק בין המנורות. אם המנורות רחוקות זו מזו מדי, ייווצרו “פסים” על גבי הזכוכית – אלו הם אזורים קרים שבהם הדיו נשאר רטוב, והזכוכית לא מתחזקת. זה לא נראה טוב.
הציוד והלחץ
תנורים תעשייתיים הם קיצוניים. לכן אנו בונים את המנורות האלו מקוורץ בעל טוהר גבוה – כך הן יכולות לעמוד במחזורי החימום והקירור התמידיים, מבלי להיהרס.
הפילאמנטים במנורות מעוצבים כך שיהיו יציבים. אין עליות פתאומיות בטמפרטורה, כך שאין שינויים לא רצויים בצבע הדיו. חשוב לוודא שהמתח וההספק של המנורות תואמים בדיוק את ההספק של הטרנספורמטור. אחרת, המנורות עלולות להיהרס מוקדם מדי, או שהחום לא יחדור לזכוכית.
האיזון בין קרינה לחימום
מנורות אינפרא-אדום בעלות עוצמה גבוהה עובדות מהר מאוד. זה נהדר לשיפור היעילות, אך זה יוצר לחץ רב על מערכות הקירור.
כאשר המנורות פועלות במלוא העוצמה, הטמפרטורה בתוך התנור עולה. כאן נכנסות לפעולה מערכות האוורור. אם האוויר לא זורם, החום נאגר סביב הזכוכית, והדפסים החדים נהרסים.
העניין הוא למצוא את האיזון הנכון בין קרינה לחימום.